כנס מגדלי הפלפל

כנס דיגיטלי ראשון התקיים החודש במושב צופר בערבה, מטעם קבוצת התקשורת משוב והוא שודר לחקלאים ומגדלים מכל רחבי הארץ. הכותרת הייתה "כנס למגדלי הפלפל - להפוך אתגר להזדמנות." מטרת הכנס הייתה לעסוק בשיווק, רווחיות ופריצה טובה יותר לשוק. להתמודד עם הפרדיגמות הקיימות, להכיר מקרוב את האתגרים והמכשולים, ובעיקר – להצליח להתקדם

 כנס דיגיטלי ראשון  התקיים החודש במושב צופר בערבה, מטעם קבוצת התקשורת משוב והוא שודר לחקלאים ומגדלים מכל רחבי הארץ. הכותרת הייתה "כנס למגדלי הפלפל - להפוך אתגר להזדמנות." מטרת הכנס  הייתה לעסוק בשיווק, רווחיות ופריצה טובה יותר לשוק. להתמודד עם הפרדיגמות הקיימות, להכיר מקרוב את האתגרים והמכשולים, ובעיקר – להצליח להתקדם קדימה. בייצוא, בשוק המקומי, במערכי השיווק וההפצה – בהכל.

הכנס התקיים ב2.3 ,הנחה אותו חיים אלוש, יו"ר קבוצת משוב, ונטלו בו חלק - עוז אפרוני מזכיר צופר בירך, יחד עם חמי ברקן, נציג המגדלים ולשעבר יו"ר הועדה החקלאית בערבה, אלי אהרון מנהל האגף המקצועי בארגון מגדלי הירקות ונחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות. רובם ככולם נגעו בסוגיה הדרמטית שעל פני השטח – היכולת לעבוד במשותף, לחשוב שיווק ולשנות את דרכי הפעולה כשצריך. 

הדוברים בכנס  התייחסו לאתגרי התקופה ולצורך בשינוי וחידוד. אחד המושגים המרכזיים היה החקלאי ההיברידי, כלומר מגדל שעובד גם מול השוק המקומי וגם מול הייצוא, ולא רק מול כיוון אחד. מה דרוש כדי שזה יקרה? 

חמי ברקן אמר ש"צריך לדאוג שהענף הזה- הענף המרכזי בערבה- ימשיך להיות כזה. צריך לעשות מה שניתן – הוא מפרנס 70% מהחקלאים בערבה, ועלול להישמט לנו מתחת לידיים". עוז אפרוני הוסיף ש"מושב צופר נקלע לאחרונה לסיפור היציאה מהמובלעת הירדנית. אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בכנס הזה – איך מנהלים את נושא השיווק? איך מרוויחים יותר מהפלפל? יש הרבה חקלאים שפונו מהמובלעת, קיבלו שטחים חלופיים ועומדים בפני דילמה. זה ממש הימור, ולא יודעים מה לגדל. אם ניתן לייעל ולמקסם את הרווח – אנחנו מברכים על זה".

נחום איצקוביץ', בסקירה מקצועית קצרה מעיניו אמר ש"הפלפל הוא גידול מאוד חשוב בסל המזון שלנו. כולנו יודעים לדבר על גידול. אנחנו יודעים לעבד את הקרקע, להשקות, לעסוק במחלות צמחים ופיתוח ענפים. חקלאי ישראל הם מומחים – בחקלאות. אנחנו פחות מומחים ביכולת למכור את התוצרת החקלאית בצורה נאותה. אנחנו רואים התפתחות בריכוזיות בענפי השיווק במדינה. ראינו הבוקר בעיתון שהיבואנים מתארגנים כדי לעמוד מול שופרסל. כשאנחנו החקלאים עומדים מול קניין שקובע את המחיר, הפחת, את סוג התוצרת – האם אנחנו יכולים לעמוד מולו? אני שומע חקלאים חסרי אונים מול הדברים הללו. צריך לעשות סוויצ' בראש. הגידול הוא העיקרי – אבל המכירה והשיווק חשובים מאוד גם הם. אנחנו במשרד מתכוונים לסייע. לייצר קבוצות שיווק. להגביר את המכירה הדיגיטלית. ליצור שווקי איכרים שיהיו פרוסים ברחבי הארץ. ההתארגנויות הקואופרטיביות נחלשו בישראל – וזו משימה שלנו לחזק אותן שוב. יש תכנון לתוכנית מפורטת שעיקרה הוא שיווק חקלאי עצמאי. לא ארגונים חיצוניים". 

אנשי זרעים גדרה הגיעו גם הם, והתייחסו לכלים המקצועיים ולרוח הגבית שדרושה לחקלאים. רענן פומרנץ הציג דרך סרטון את הזנים היחודיים של הפלפל ה'בוטארוס' בן ה5, שמספק פרי גדול מההתחלה ועמיד למזג אויר מורכב. 'נועם' הגדול והיפה שמתאים לשתילות באמצע אוגוסט ודומיננטי בערבה הצפונית ואת 'קונפידרו' הותיק שמתאים לשתילות מוקדמות ומספק יבול גבוה מאוד. ליטל ויצמן שמרכזת את הקשר עם הערבה הוסיפה ש"זה ענף חשוב ומרכזי במדינת ישראל בכלל וגם אצלנו ספציפית. המגדלים הם השותפים שלנו לדרך. יש לנו צוות רחב – החל ממו"פ ועד שיווק – ממוקם בערבה ועובד בלמצוא פתרונות ומענים למגדלים. לפני שנה נפגשנו עם מגדלי המובלעת והבטחנו תמיכה וזה מבחינתי הצעד הראשון". 

אלי אהרון-"ענף הפלפל מגדל 160,000 טון תוצרת. 50% מתוכם לייצוא ו50% לשוק המקומי. 58% מהכמות הארצית מיוצרת בערבה. מתוך 77,000 טון שמיוצאים – 67,000 מיוצאים מכאן. הענף הזה נמצא במשבר שהתחיל לפני 3-4 שנים, כשהייצוא נפגע משמעותית. התחלנו לראות את ההתדרדרות. רוסיה החליפה את אירופה, וזו בעיה כשזו הפלטפורמה המרכזית. מי שטוען שהשוק הרוסי פותר את הבעיה טועה. אנחנו מאוד תלויים במצב הרובל. במועצת הצמחים הציבו אותי כיושבי ראש ועדת היצוא. המטרה היא לפתוח שווקים חדשים ואנחנו הסתכלנו למזרח. בסין ויפן הרגולציה היא עצומה. מסובך מאוד להיכנס. הבנו שאם נקדם את הפלפל זה יבוא על חשבון גידולים אחרים. הגענו למסקנה שצריך ליצור את הייצוא דרך סינגפור והונג קונג. הבאנו פרויקטור מיוחד ודרך זה הבנו שהפלפל הוא ענף רלוונטי. זו תוכנית שמשרד הכלכלה והחקלאות היו אמורים לממן, אבל הדבר לא קרה, אין תקציב למדינה. בזמנו דיברנו על האופציה שמסינגפור והונג קונג חלק מהתוצרת תגיע למדינות המפרץ, עוד לפני ההסכם עם דובאי. 
היום יש הסכם עם האמירויות. האתגר הוא תובלה. בתובלה אווירית חלק מהמוצרים לא רלוונטית. בהובלה ימית יש צורך בחיי מדף של 21 יום. סעודיה אישרה שחלק מהטיסות יעברו דרך השטח האווירי שלה. 90.5% אחוז מהייצוא בארץ – 67,000 טון – הם מכאן. חבל הארץ הזה בנוי על יצוא הפלפלים.  צריך לשמור עליו".

חיים אלוש  יו"ר קבוצת משוב– "אחד החקלאים בכניסה לכנס  סיפר לי ש'כל עוד מנהל הבנק לא עוצר אותי, אני ממשיך לגדל'. אני אמרתי לו – 'כדאי שמנהל הבנק יעצור אותך. אל תפחד מזה. אבל בהקשר חיובי – שיש לך יתרות גדולות בבנק וכדאי להשקיע אותן'. אני חושב שזה אפשרי. "

פוט מסאז' באילת