שינויים בתקינה על מוצרי מזון מיובאים

צפי להוזלה של עשרות מוצרי מזון, עם ביטול מס התקינה בעקבות החוק החדש שאושר לאחרונה. מעתה ידרשו יבואני מוצרים, בהם גם מוצרי מזון, לאישורי תקינה של מעבדות ומכוני תקינה בחוץ לארץ ולא יחוייבו בבדיקת מכון התקנים;

 זאת בהתאם לרמת סיכון המוצר המיובא. עיקר המהלך במעבר מיבוא על בסיס תקינה ליבוא על בסיס תצהיר היבואן. עוד על מהלכי הרפורמה הצפויה בייבוא בכתבה הבאה:

צפי להוזלה של עשרות מוצרי ייבוא ומוצרי מזון בפרט, עם ביטול מס התקינה. זאת, לאחר שאושרה לאחרונה בכנסת, בקריאות שניה ושלישית, הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 10), התשע"ד-2013. התיקון החדש לחוק כולל בחובו רפורמה ביבוא באמצעות הקלות במתן אישורי יבוא.

מדובר בשלב בתוך רפורמה כוללת במסגרתה יידרשו, במקרים רבים, היבואנים לאישורי תקינה של מעבדות ומכוני תקינה בחוץ לארץ ולא יחויבו להיבדק ולהיבחן על ידי נציגי מכון התקנים. המהלך צפוי להוביל להרחבה משמעותית של היצע המוצרים המוצעים לצרכן הישראלי, הגברת התחרותיות בענפים מגוונים והפחתת חסמים בהשגת אישורי ייבוא. כתוצאה מכך צפויה הוזלת המוצרים ויוקר המחייה לצרכנים. הדברה בדרום

הצעת החוק האמורה נועדה להביא ליישום המלצות ועדת טרכטנברג בתחום התקינה בישראל ולבצע רפורמה בפעילות מכון התקנים. ההצעה קובעת מספר תיקונים בחוק התקנים, התשי"ג–1953, ובפקודת הייבוא והייצוא, שעניינם ייעול של הליכי אימוץ תקנים בינלאומיים או הליכי שינוי של תקנים בינלאומיים שאומצו כתקן רשמי בישראל. כל זאת, מתוך מטרה לפשט את הליכי הייבוא והייצוא ולעודד סחר חופשי, להגביר את האחריות של עוסקים בנוגע למוצרים שחל לגביהם תקן רשמי ולחזק את האכיפה של הממונה על התקינה. 

שולחנות נירוסטה

מדבקות לאקדחי מחירים

מוצרים בעלי רמת סיכון גבוהה ישארו תחת בדיקת מכון התקנים

בין היתר, מחייבת הצעת החוק את העוסק להודיע לממונה על התקינה במשרד הכלכלה על כל מקרה בו נודע לו כי מוצר שמכר, ייבא או ייצר לא עומד בדרישות התקן הרשמי החל עליו.

עוד מסמיכה הצעת החוק, את הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, להורות לעוסק להודיע או לפרסם שמוצר אינו עומד בדרישות התקן הרשמי החל עליו. הממונה על התקינה אף רשאי להורות לעוסק להפסיק לייצר מוצר או להשמידו אם נמצא שהוא מסכן את שלום הציבור. כמו כן, נקבעו אמצעי אכיפה מנהליים שהממונה על התקינה במשרד הכלכלה יהיה מוסמך להטיל על עוסק, בשל הפרות הקבועות בחוק.

בנוסף, תתוקן פקודת הייבוא והייצוא, כך שייקבע הסדר ספציפי לעניין ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי. בהמשך לכך ניתן יהיה להגיש תצהיר בדבר התאמת מוצר לתקן הרשמי החל עליו, ללא צורך בביצוע בדיקת התאמה עבור קטגוריות שונות של המוצרים. מקצת מהמוצרים בקטגוריה הנמוכה של הסיכון נכנסים כבר לפי הצהרת יבואן ולאחר בדיקה מקדימה של הדגם. כשליש יישאר תחת בדיקת מכון התקנים, כיוון שיש בהם רמת סיכון גבוהה. המוצרים בתווך יוכלו לעבור להיות מיובאים על פי תצהיר יבואן  בהתאם לקביעת השר ובנוסח שיורה הממונה על התקינה. גם שאר המוצרים יוכלו לנוע בין הקטגוריות על פי החלטת השר לפי קביעתו של הממונה על התקינה במשרד הכלכלה.

מתעניינים במתקני תצוגה מפרספקט?

מיבוא על בסיס תקינה ליבוא על בסיס תצהיר היבואן

העיקרון המרכזי של הרפורמה בהתאם לחוק החדש הוא ששחרור הייבוא מהמכס יתבצע גם על בסיס תצהיר יבואן במקום על בסיס בדיקת  מכון התקנים, כנהוג  לרוב כיום; וכן להגביל את דרישת בדיקת מעבדה, כתנאי לשחרור הייבוא מהמכס,רק למוצרים שקבע הממונה על התקינה כי יש לדרוש את הבדיקה מטעמים של שמירה על שלומו, בריאותו, בטיחותו של אדם או הגנה על הסביבה.

כמו כן, בהתאם לקביעת תיקון החוק, מכון התקנים ימשיך לבדוק מוצרים שיש בהם רמת סיכון גבוהה ושחל לגביהם תקן רשמי והנדרשים לאישור התאמה לתקן רשמי לצורך היבוא כפי שקבע הממונה לגביהם עד תחילתו של תיקון החוק. יחד עם זאת, מוצרים שקבע השר, כי הם ישתחררו בתצהיר יבואן יהיה רשאי המכון לבדוק את התצהיר רק אם שר הכלכלה ושר האוצר הסמיכו אותו לכך ולתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ושניתן להאריכה בשתי תקופות נוספות. 

חוק התקנים החדש קובע, כי השר יקבע בהתייעצות עם הממונה על התקינה במשרד הכלכלה ולפי קביעת הממונה אילו מוצרים יוכלו לעבור מיבוא על פי בדיקת המכון ליבוא על בסיס תצהיר יבואן. קביעת הממונה תהיה פתוחה לשימוע ציבורי. עוד נקבע במסגרת החוק כי היות ומכון התקנים מהווה מונופול בשוק בדיקות התקינה, מחירי הבדיקות במחירון יחויבו באישור שר הכלכלה. בכל הנוגע לסוגים מסוימים של תעריפי שירות, יידרש אישור וועדת הכלכלה של הכנסת.

התיקון לחוק ייכנס לתוקף כעבור חודשיים מיום פרסמו. זאת, למעט לעניין הוראות בדבר חובות על עוסק, סוגיות הנוגעות להגברת האכיפה של הממונה על התקינה וכן יישום הרפורמה בפקודת היבוא והיצוא. האחרונה תיכנס לתוקפה שישה חודשים מיום פרסום החוק. שרי האוצר והכלכלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לדחות את מועד כניסת ההוראות לתוקפן לתקופה אחת נוספת של שישה חודשים באם יגיעו לתובנה כי הדבר הכרחי להשלמת מערך התנאים לביצוע האכיפה ויישום הרפורמה.